מגוון מאמרים שכתבתי במהלך השנים

מאמרים

אהבה עיוורת

  • אפר 28, 2015

אהבה בתכ'לס, זה נושא שכבר נטחן מכל היבט וכיוון אפשריים. כתבו ספרים, חיברו שירים, ערכו מחקרים, הפיקו סרטים... איפה לא הזכירו אותו? לעתים נדמה שזהו הנושא המדובר ביותר בתולדות האנושות. יש גם הרבה תיאוריות ופתגמים שגורים בנושא כמו "אהבה ממבט ראשון" ו"האהבה תנצח"... אבל כל אלו נכונים כנראה, כשמדובר במקרה הנפוץ של שני בני זוג בריאים ורגילים.

אולם מה קורה כשבעלי מוגבלות כלשהי מעורבים? האם גם אז המשוואה והדעה ש"האהבה תנצח" ממשיכה לעבוד, או שמא אז ההיגיון גובר על הרגש והכללים משתנים?

כצעיר הסובל משתי לקויות, שמיעה וראייה, אשר חי כל חייו בחברה רגילה וכמובן התאהב ומצא עצמו לא אחת מעוניין הן בבחורות רגילות והן בכאלה בעלות מגבלה, ברצוני לשטוח בפניכם את העובדות והדילמות הלא פשוטות שחוויתי בהקשר זה.

זה מתחיל במציאות הכואבת כל-כך שבה חושבים רוב האנשים שאדם מוגבל, אחת דינו שישתדך לאחת מוגבלת כמוהו. מעולם לא קרה שהציעו לשדך או להכיר לי בחורה רגילה כמו שקורה לאחרים. לעומת זאת הצעות כמו "יש איזו עיוורת מקסימה שחשבתי להכיר לך", או "יש אחת נכה על קביים, ממש חכמה, שאולי כדאי שתכירו", וואו! הצעות כאלה שמעתי המון.

במהלך השנים למדתי גם שאנשים " רגילים" הנקלעים לסיטואציה בה מישהו מוגבל מתאהב בהם, מוצאים עצמם נרתעים ונבוכים והדבר בהחלט מובן כי מעורבות עם אדם מוגבל בהחלט דורשת אומץ רב. רק לא מזמן הצהרתי באזני מקסימה אחת שהכרתי כי רצוני בקשר קרוב יותר, והיא נבהלה כל כך ולצערי פשוט נעלמה ולא מדברת איתי יותר.

ולמרות כל אלה, אני עומד בתוקף על זכותנו המוגבלים, להתאהב ולהשתדך לבני זוג "רגילים" ולא להגביל אותנו עוד יותר, ולזהותנו רק עם כאלה בעלי מגבלה. זה כואב ומעיד על חוסר שוויון חברתי משווע.

אז אולי תופתעו לשמוע, אבל החלטתי  שזהו. חד וחלק! איני מוכן שישדכו לי בחורה בעלת מגבלה! הצעות כאלו מצד שדכנים תידחינה אצלי על הסף. הסיבה לכך תישמע לכם אולי מגעילה ואגואיסטית, אבל לצערי זו האמת: להתחתן עם מוגבלת פירושו להתחתן עם קושי נוסף לזה שיש לך. קחו למשל עיוור שיתחתן עם עיוורת. איך הם ישטפו את הבית? מי ייקח את הילד לגן? תחשבו על זה בכנות. בשביל מה להיכנס לזה מלכתחילה ולנסות לאלתר ולג'נגל על מנת להתגבר על הקושי הכפול שנוצר? בגלל שזהו הצו החברתי שמכתיבים לי? כי לכלל החברה נדמה שתפקידי להתחתן רק עם מוגבלת?

שואלים אותי ובצדק רב "אז אם אתה פוסל ונרתע משידוך למוגבלת, מדוע שבחורה רגילה תרצה בך כמוגבל? אתה לא מהווה בעיה בשבילה?" לצערי הדבר נכון עד כאב, אבל אף אחת לא חייבת לרצות אותי, ומעולם לא כפיתי עצמי על בחורה.

אבל תחשבו על זה רגע גם מהצד שלי, המוגבל: לבחורה רגילה הרי אין את המוגבלות שלי וכך, לא נהפוך לצמד מוגבלים המגבילים זה את זה. אדרבא! בחורה רגילה תוכל מצידה להקל ולחפות על מגבלתי ואני אוכל לתרום את חלקי ולסייע לה לא מעט. אני למשל אקלוף את הירקות והיא תבשל, אני אקפל את הכביסה והיא תשים בארונות, אעזור לילדים בשיעורי בית והיא תסיע אותם לבית הספר... תסכימו איתי שזה שונה מהותית ממצב בו אמלא אחר הציפיות של כולם, אתחתן עם עיוורת וננסה לנהל חיי משפחה תקינים ונורמאליים.

השורה התחתונה היא כמו תמיד, שחובה עלינו להיות שוויוניים ונאמנים לרגשותינו. אז נכון שיש לי הסתייגות משידוכים עם מוגבלות כמוני, אבל אם אפגוש אחת כזו ואתאהב בה – השמיים הם הגבול.

וכך גם אתם, "האנשים הרגילים" צריכים לנהוג עימנו המוגבלים. הרי אף אחד אינו מושלם ולכל אחד מגבלה משלו, גם אם סמויה מן העין. אני מאמין בבני האדם ומשוכנע שעוד תחול תמורה חיובית ביחס החברה לבעלי מגבלות, ובעזרת השם בעתיד הלא רחוק התמונה תשתנה. הלוואי!

 


תגובות

כל הזכויות שמורות לאתר זה 2015 ©