אני בחור עיוור וכבד שמיעה, בן שלושים ושלוש, בוגר תואר ראשון במנהל עסקים ותואר שני במשפטים, ובנוסף מחזיק גם ברישיונות לניהול תיקי השקעות ומתן ייעוץ פנסיוני. לשעבר זוכה פרס חידון התנ"ך העולמי לנוער ויוצא יחידת מודיעין מובחרת בצה"ל.
אם יש משהו שאוכל להגיד על עצמי כיום, זה יהיה:
א. אני מרוצה מאד ממהלך הקריירה שלי בתחום שוק ההון, וממקומות העבודה בהם עברתי.
ב. אני אדם שמאד מאמין בכנות ובמתן גילוי נאות ומלא למעסיק שלי, כולל ציון מפורש אודות מוגבלויותיי במסמך קורות החיים שלי.
לכן במסגרת מאמציי לסייע גם לאנשים אחרים שעם מוגבלויות לעשות קריירה ולהיות מאושרים כמוני, סירבתי עד כה להאמין והתבדיתי לצערי, על אודות קיומה של אפליה שקטה בקרב מעסיקים וחברות ההשמה כלפי אנשים עם מוגבלויות המחפשים עבודה.
שני התרגילים שערכתי לאחרונה ואציגם מיד, לדאבוני הרב הוכיחו לי והביאוני למסקנה כואבת שתוצג מטה בסוף המאמר.
תרגיל ראשון- שלחנו אני וחבר טוב שלי, שנתוני ההשכלה, הניסיון תעסוקתי ורישיונותינו המקצועיים זהים לחלוטין, את מסמכי קורות החיים שלנו למישרה מסוימת בבנק שפירסמה חברת השמה גדולה שלא אזכיר את שמה. רק שאצלי להבדיל מחבר שלי, ציינתי גם אודות מוגבלויותיי. בחלוף חצי שעה חזרו לחבר שלי וזימנוהו לראיון. אלי מנגד אף אחד לא חזר במשך מספר ימים. כשהגיע חבר שלי לראיון, ציין בפני המראיינת שלא התיחסו לקורות חיים שלי, והיא הודתה בפניו שראתה אותם אך לא יודעת איך אפשר לעזור לי. חבר שלי ניסה להסביר לה שאין כל בעיה. שאני שומע עם מכשירי שמיעה ומתקשר היטב, עובד עם מחשב מיוחד לעיוורים, ובכלל שאני עוסק בתפקיד דומה גם עכשיו וחרף המוגבלויות שלי… אך לשווא! היא סירבה להאמין לו והחלה להמציא כל מיני תירוצים שקופים למדי.
תרגיל שני- לאור התוצאה המכאיבה שגיליתי בתרגיל הקודם, נקטתי הפעם במהלך חדש ובמשך חודשיים שלחתי את קורות החיים שלי לעשרות מעסיקים, אף אחד לא חזר אלי. לאחר מכן השמטתי את נושא מוגבלויותיי מהמסמך ושלחתי שוב פעם, כולל לאותם מעסיקים שהתעלמו ממני בחודשיים הקודמים. לתדהמתי כבר ביום הראשון חזרו אלי שלושה מעסיקים לזמן אותי לראיונות וכעת התבהרה לי התמונה הכואבת.
תחושותיי מהממצאים שהעליתי היו קשות. כאב לי והבנתי לצערי כמה תמים הייתי. הגעתי למסקנה שעם כל הכבוד לרצון שלי להיות אדם כנה ולתת למעסיק תמונה מלאה אודותיי, כולל על המוגבלויות שלי, כנראה שלאור תופעה זו כדאי להשמיט את עניין המוגבלויות ממסמך הקורות חיים, ולו רק כדי שלפחות אזכה ליחס הוגן ואזומן לראיון עבודה. בראיון אמנם עשויה להיגרם מעט מבוכה והפתעה למעסיק, אבל לפחות תהיה לי כאדם עם מוגבלות הבמה והזכות להציג את עצמי, להפגין יכולותיי, לספר על הטכנולוגיה וכל האביזרים שתומכים בי, ולגרום למעסיק להבין בעצם שהשד לא כל כך נורא. שאני לא כזה חיזר ומפחיד, שאני יכול לתרום ולעבוד כמו כל אחד אחר, גם אם יש לי מוגבלויות.
התיעצתי עם עורכת דין צילה ניהוז, אשר מתמחה בדיני עבודה וחוק השוויון לאנשים עם מוגבלויות, האם מבחינה משפטית יש עם זה בעיה כביכול להסתיר ממעסיק אודות מוגבלויותיך, כדי שלפחות יזמן אותך לראיון ואלו דבריה: "עקרונית אין שום מקום בחוק שמחייב אותך לגלות מראש על מוגבלויותיך ואתה רשאי לכך. חוק השוויון לאנשים עם מוגבלויות קובע _____ ולכן המעסיק חייב לנהוג עימך בהגינות ובשוויון ולזמן אותך לראיון כמו כולם. כמובן שאם המוגבלות שלך קריטית לתפקיד שאותו תבצע, כמו למשל אדם עם בעיות ראייה שרוצה להתמודד למשרת נהג אוטובוס, אזי במקרה כזה ברור שחובה עליך לגלות במסמך הקורות חיים על המגבלה. אבל מנגד לתפקיד כמו שלך בשוק ההון, שלמרות היותך עיוור אתה עובד עם מחשב מיוחד לעיוורים ומבצע את עבודתך נאמנה כמו כל איש השקעות אחר, אינך חייב לגלות למעסיק על המוגבלות שלך כדי שיזמן אותך לראיון. שם תבהיר ותדגים לו איך אתה עובד עם מחשב ויכול לבצע העבודה, ותתקבל לתפקיד כמו כל אחד אחר."